מקומם של המכרזים הציבוריים במדינות אמריקה הלטינית לא נפקד. מרבית המדינות מקיימות מכרזים ציבוריים כתנאי מוקדם להתקשרות עם ספקים מן המגזר האזרחי. כמו כן, למרבית מדינות אמריקה הלטינית מערכות דינים מפותחות שאינן נופלות ברמתן מאלו המאומצות במדינות המערב המפותחות. עניין חשוב שצריך לדעת הוא שהמכרזים במדינות אמריקה הלטינית נערכים, לרוב, בשפה הספרדית.

פסילה של הצעה או מכרז ציבורי על ידי בית משפט, עלולה לגרום לתוצאות קשות מבחינת הזוכה במכרז, מבחינת הרשות שפרסמה את המכרז, והציבור הזקוק לביצועו של המכרז. מנקודת מבטו של מציע שזכה במכרז, פסילת זכייתו משמעה, לעתים, הפסדים כספיים גדולים, בפרט אם הזוכה הסתמך על הזכייה והספיק להתקשר בחוזים עם צדדים שלישיים לצורך ביצוע המכרז או ביצע חלק מן המכרז בפועל. הרשות שפרסמה את המכרז, אף היא, עלולה להפסיד כספים מרובים מפסילת מכרז, עקב אובדן ההשקעה בעריכת המכרז שפורסם, כתוצאה מן הצורך בפרסום מכרז חדש והמחויבות לספק לציבור חלופות זמניות יקרות, עד להשלמת מכרז חדש שיפורסם.

קבוצה נוספת של פגמים נפוצים מאוד בהצעות המוגשות במכרזים ציבוריים, מתאפיינת באי צירוף מסמכים שנדרשו על ידי בעל המכרז או בצירוף מסמכים חלופיים, שאינם עונים באורח מדויק על הדרישות.

תופעה נפוצה בקרב מתמודדים במכרזים, היא הגשת הצעות או מסמכים המצורפים להצעות, כשהם בלתי חתומים. עיון בפסיקת בתי המשפט מלמד, כי  עתירות רבות במכרזים נסובות סביב השאלה, האם העדרה של חתימה מהווה פגם הפוסל את ההצעה, או שאין בכוחו של פגם זה לגרום לפסילתה, משום שמדובר בפגם שניתן לתיקון ללא פגיעה בעקרון השוויון. דיני המכרזים … המשך לקרוא הצעה לא חתומה

הנושא שנבחן בפרק זה לעיל, הוא הצגת הקושי שמציב יישום הכללים הנוקשים של דיני המכרזים בתחום מסמכי ההצעה (במקרה זה בכתבי ערבות), כנגד מימוש המטרה הכלכלית של המכרז: הפסד של הצעות "טובות" מבחינה כלכלית, התדיינויות מיותרות, וחוסר וודאות בדין. כפי שנוכיח בהמשך, התופעה שהוצגה בפרק זה אינה ייחודית לפגמים בכתבי ערבות, והיא משתרעת על פגמים נוספים במסמכי ההצעות מציעים במכרזים ציבוריים.

סקירת הפסיקה המתייחסת לפגמים במסמכי הצעות מגלה, כי במספר גדול מאוד של פסקי  דין, נסוב הדיון המשפטי על שאלת תוקף כתב ערבות, שצורף להצעת משתתף במכרז. הגישה המסורתית בדיני מכרזים, שמקורה, בעיקר, בעולם המשפט הציבורי, היא לפסול הצעה שכתב הערבות שצורף לה אינו עומד בדרישות המכרז.

מאז חקיקת חוק חובת מכרזים, תשנ"ב -  1992, והתקנות לפיו, קיבלו שתי מטרות היסוד של דיני המכרז, בנוסף, גם ביטוי סטטוטורי.