פסילת הצעות ומכרזים – באספקלריה של המטרה הכלכלית

פסילה של הצעה או מכרז ציבורי על ידי בית משפט, עלולה לגרום לתוצאות קשות מבחינת הזוכה במכרז, מבחינת הרשות שפרסמה את המכרז, והציבור הזקוק לביצועו של המכרז. מנקודת מבטו של מציע שזכה במכרז, פסילת זכייתו משמעה, לעתים, הפסדים כספיים גדולים, בפרט אם הזוכה הסתמך על הזכייה והספיק להתקשר בחוזים עם צדדים שלישיים לצורך ביצוע המכרז או ביצע חלק מן המכרז בפועל. הרשות שפרסמה את המכרז, אף היא, עלולה להפסיד כספים מרובים מפסילת מכרז, עקב אובדן ההשקעה בעריכת המכרז שפורסם, כתוצאה מן הצורך בפרסום מכרז חדש והמחויבות לספק לציבור חלופות זמניות יקרות, עד להשלמת מכרז חדש שיפורסם.

מטרות המכרזים הציבוריים בראי הפסיקה – רקע

מטרת מערכת הדינים החלה על המכרז הציבורי במשפט הישראלי, הינה כפולה: (1) קיום ממשל תקין ושוויון (המטרה הציבורית) ו- (2) בחירת ההצעה הטובה ביותר (המטרה הכלכלית). מסקירת הפסיקה עולה, כי בפסקי דין רבים חוזרים בתי המשפט בישראל ומדגישים את שתי המטרות שלעיל כעקרונות מנחים בהחלטות שיפוטיות בדיני המכרזים הציבוריים